רכבו של יואב שטרית נגנב. הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח אליהו.
בפוליסת הביטוח דרשה אליהו כי מערכת האזעקה תנתק, בעת הפעלתה, גם אחת מן המערכות ברכב. מערכת האזעקה המקורית שהותקנה על ידי יצרן הרכב, לא כללה תכונה זו. אליהו סירבה לפצות את שטרית.
המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתו של השופט שלמה לבנוני, מבית משפט השלום בחיפה.
במשפט התברר, כי מספר חודשים לפני גניבת הרכב, נפרץ רכבו של שטרית ומכשיר הרדיו נגנב. אליהו שלחה שמאי להעריך את הנזק. בדו"ח שערך, ציין השמאי, כי ברכב לא קיימת מערכת אזעקה כנדרש בפוליסה. למרות זאת שילמה אליהו לשטרית תגמולי ביטוח בעקבות גניבת הרדיו מרכבו.
בשלב כלשהו, שיגרה אליהו לשטרית מכתב, בו נרשם כי "אין אמצעי מיגון ברכב כנדרש בפוליסה".
המכתב היה ערוך על טופס סטנדרטי. במכתב לא צוין מה פגום במערכת האזעקה הקיימת. שטרית הסביר כי הניח שכוונת המכתב לחוט שהשתלשל מחוץ למנגנון האזעקה. הוא חיבר את החוט ומנגנון האזעקה פעל כרגיל.
אליהו הייתה מודעת לכך שהאזעקה ברכבו של שטרית אינה עונה לדרישות הפוליסה, העריך השופט לבנוני. במצב דברים זה, קבע השופט, היה על אליהו לעשות מעשה גלוי ומובהק. לא ברור מדוע הסתפקה אליהו במשלוח מכתב סתמי ולאקוני לשטרית, תחת לשלוח מכתב מפורט, בו יובהר לשטרית במה פגומים אמצעי המיגון ומה הדרך הטכנית שיש לפעול כדי לתקן פגם זה.
הנחתו של שטרית כי ההתראה שנשלחה אליו אודות הפגם במערכת המיגון יסודה בחוט משתלשל מנותק, היא סבירה, ציין השופט.
אליהו לא מילאה אחר חובת הווידוא הסבירה, שהיא אחריות אקטיבית המוטלת על חברת הביטוח. לאחר שאליהו שילמה לשטרית תגמולי ביטוח בגין הפריצה לרכבו וגניבת הרדיו, היא המשיכה לגבות ממנו דמי ביטוח, כאילו לא ארע דבר. שטרית המשיך לשלם דמי ביטוח שנועדו לכסות גם מקרה של גניבת רכבו, מבלי שאליהו העמידה אותו על כך שאין לו כיסוי ביטוחי למקרה זה.
מחלוקת נוספת התעוררה בין אליהו לשטרית בנוגע לגובה תגמולי הביטוח המגיעים לשטרית.
בדף רשימת פוליסת הביטוח נרשם תחת הכותרת "הסכום" קוד דגם הרכב. קוד הדגם נלקח מתוך המחירון. בדרך זו, קבע השופט, כאילו נאמר במפורש, שהסכום המבוטח הוא שווי הרכב המופיע במחירון בצד הדגם האמור.
אילו לאליהו הייתה סברה פוזיטיבית, משל עצמה, מהו סכום הביטוח, מן הראוי היה כי תניח על כך תשתית עובדתית. לו הייתי מאמץ תשתית זו, הבהיר השופט לבנוני, הייתי מחייב את אליהו בסכום זה. אולם עמדתה של אליהו ממנה משתמעת, לכאורה, כי פוליסת הביטוח לא נעשתה, מלכתחילה, בגין סכום פלוני כלשהו, היא עמדה בלתי נסבלת.
מאחר ואליהו לא הניחה תשתית עובדתית משלה מהו סכום הביטוח, יש לחייב את אליהו בסכום הביטוח לפי שווי הרכב על בסיס דגם הרכב במחירון.
מסמך 162
בפוליסת הביטוח דרשה אליהו כי מערכת האזעקה תנתק, בעת הפעלתה, גם אחת מן המערכות ברכב. מערכת האזעקה המקורית שהותקנה על ידי יצרן הרכב, לא כללה תכונה זו. אליהו סירבה לפצות את שטרית.
המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתו של השופט שלמה לבנוני, מבית משפט השלום בחיפה.
במשפט התברר, כי מספר חודשים לפני גניבת הרכב, נפרץ רכבו של שטרית ומכשיר הרדיו נגנב. אליהו שלחה שמאי להעריך את הנזק. בדו"ח שערך, ציין השמאי, כי ברכב לא קיימת מערכת אזעקה כנדרש בפוליסה. למרות זאת שילמה אליהו לשטרית תגמולי ביטוח בעקבות גניבת הרדיו מרכבו.
בשלב כלשהו, שיגרה אליהו לשטרית מכתב, בו נרשם כי "אין אמצעי מיגון ברכב כנדרש בפוליסה".
המכתב היה ערוך על טופס סטנדרטי. במכתב לא צוין מה פגום במערכת האזעקה הקיימת. שטרית הסביר כי הניח שכוונת המכתב לחוט שהשתלשל מחוץ למנגנון האזעקה. הוא חיבר את החוט ומנגנון האזעקה פעל כרגיל.
אליהו הייתה מודעת לכך שהאזעקה ברכבו של שטרית אינה עונה לדרישות הפוליסה, העריך השופט לבנוני. במצב דברים זה, קבע השופט, היה על אליהו לעשות מעשה גלוי ומובהק. לא ברור מדוע הסתפקה אליהו במשלוח מכתב סתמי ולאקוני לשטרית, תחת לשלוח מכתב מפורט, בו יובהר לשטרית במה פגומים אמצעי המיגון ומה הדרך הטכנית שיש לפעול כדי לתקן פגם זה.
הנחתו של שטרית כי ההתראה שנשלחה אליו אודות הפגם במערכת המיגון יסודה בחוט משתלשל מנותק, היא סבירה, ציין השופט.
אליהו לא מילאה אחר חובת הווידוא הסבירה, שהיא אחריות אקטיבית המוטלת על חברת הביטוח. לאחר שאליהו שילמה לשטרית תגמולי ביטוח בגין הפריצה לרכבו וגניבת הרדיו, היא המשיכה לגבות ממנו דמי ביטוח, כאילו לא ארע דבר. שטרית המשיך לשלם דמי ביטוח שנועדו לכסות גם מקרה של גניבת רכבו, מבלי שאליהו העמידה אותו על כך שאין לו כיסוי ביטוחי למקרה זה.
מחלוקת נוספת התעוררה בין אליהו לשטרית בנוגע לגובה תגמולי הביטוח המגיעים לשטרית.
בדף רשימת פוליסת הביטוח נרשם תחת הכותרת "הסכום" קוד דגם הרכב. קוד הדגם נלקח מתוך המחירון. בדרך זו, קבע השופט, כאילו נאמר במפורש, שהסכום המבוטח הוא שווי הרכב המופיע במחירון בצד הדגם האמור.
אילו לאליהו הייתה סברה פוזיטיבית, משל עצמה, מהו סכום הביטוח, מן הראוי היה כי תניח על כך תשתית עובדתית. לו הייתי מאמץ תשתית זו, הבהיר השופט לבנוני, הייתי מחייב את אליהו בסכום זה. אולם עמדתה של אליהו ממנה משתמעת, לכאורה, כי פוליסת הביטוח לא נעשתה, מלכתחילה, בגין סכום פלוני כלשהו, היא עמדה בלתי נסבלת.
מאחר ואליהו לא הניחה תשתית עובדתית משלה מהו סכום הביטוח, יש לחייב את אליהו בסכום הביטוח לפי שווי הרכב על בסיס דגם הרכב במחירון.
מסמך 162
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531